פרשת וירא נפתחת בגילוי האלוקי לאברהם אבינו ובבשורה על לידת בנו יצחק. סיום הפרשה עוסק באירוע דרמטי שמתרחש 38 שנים מאוחר יותר, כשאברהם מתבקש לקחת את בנו יחידו ולהעלות אותו לעולה- עקדת יצחק. מדובר בניסיון העשירי שבו ניסה הקב"ה את אברהם אבינו כדי לבדוק את אמונתו ודבקותו בו.

עוד לפני העקידה מספרת לנו התורה על בית הכנסת אורחים שבנה אברהם "ויטע אשל בבאר שבע". המדרש אומר שהמילה "אשל" היא ראשי תיבות "אכילה, שתיה לוויה" שכן חוץ מלתת לאורח לאכול ולשתות, חשוב ללוות אותו ביציאתו.

הרמב"ם לומד מאברהם אבינו את החשיבות בליווי האורחים, ואומר שהשכר של מצוות הליווי הוא הגדול ביותר, ומאידך מי שמארח ולא מלווה כאילו "שופך דם".

לכאורה הליווי הוא פרט שולי שמגיע לאחר הכנסת האורחים וטפל אליו, ומדוע נותנים לו חשיבות כל כך גדולה?!

ההסבר לכך הוא שהליווי נותן משמעות אחרת לכל הכנסת האורחים: כאשר המארח מלווה את האורח בצאתו, הוא מראה שכמו אברהם אבינו הוא לא חיפש רק לצאת ידי חובה בהענקת המזון והשתיה, אלא מתעניין באורח בכנות ומתוך חיבה. באופן כזה האורח מרגיש בנוח ולא מתבייש מכך שנזקק לזולת (הלבנת פנים משולה לשפיכות דמים).

בעשיית המצווה של עזרה לזולת, חשובה גם הדרך וההגשה של המצווה, לעיתים יותר מעצם עשיית המצווה.

שבת שלום!

הדלקת נרות בירושלים 16:16 בחיפה 16:21 ובת"א 16:31 צאת השבת 17:31